גזר דין בתיק פ"ל 3598-01-12

הנאשם שבפני הורשע על סמך הודאתו בחמש עבירות של נהיגה בזמן פסילה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, אשר פקע בשנת 1999.

על פסילת רישיונו של הנאשם הורו בתי משפט לתעבורה ברחבי הארץ בעשרה תיקים שונים, כאשר לגבי חלק מהם הנאשם לא טרח להפקיד את רישיונו או תצהיר, על מנת שתקופת הפסילה תחל להיחשב לו. 

בתת"ע (ב"ש) 2448/09  גזר בית המשפט לתעבורה על הנאשם  מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך 3 שנים, פסילה של 15 חודשים, קנס של 1,500 ש"ח  וכן  עונש פסילה על תנאי לתקופה של 10 חודשים וזאת למשך 3 שנים. גזר הדין ניתן ביום  15.7.09. משלא חלפו 3 שנים ממועד הנתנו ועד מועד ביצוע חלק מהעבירות נשוא כתבי האישום שבפני, הרי שיש להפעיל התנאי הן לגבי המאסר והן לגבי הפסילה.

כבר באותו גזר דין ציין כב' השופט אלון אופיר כי " המדובר בנאשם רצידיביסט אשר אינו חושש לנהוג פעם אחר פעם מבלי שבידו רישיון נהיגה כדין". 

כפי הנראה גם מאסר על תנאי שנגזר עליו באותו גזר דין, לא היווה עונש מרתיע דיו והנאשם המשיך לנהוג כאילו לא ארע דבר.  

עתה, האישומים שמונחים לפני מתייחסים לחמישה אירועים נוספים בהם נתפס הנאשם נוהג ללא רישיון ובזמן פסילה, שלושה מתוכם נעברו לאחר מועד מתן גזר הדין בב"ש. ואלו הם האישומים ומועדיהם:

1.      ביום 9.1.12 נתפס הנאשם נוהג (בתיק 3598-01-12 );

2.      ביום 10.7.10 נתפס הנאשם נוהג (תיק תעבורה חיפה 3585-12-12);

3.      ביום 26.1.11 נתפס הנאשם נוהג (תיק תעבורה פתח תקווה 7964-01-12);

4.      ביום 6.12.08 (תעבורה אילת 1034/09).

5.      ביום 1.3.09 נתפס הנאשם נוהג (תעבורה אילת 1034/09).

טיעוני הצדדים לעונש

המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת משלוש שנים שתכלול את הפעלת התנאי של 10 חודשי מאסר בחופף. המאשימה הדגישה כי מדובר בתנאי חב הפעלה ולא רק בר הפעלה בשל כך שנעברו לפחות שתי עבירות נוספות במסגרת תקופת התנאי ולכן קמה החובה להפעיל התנאי (ראה סעיף 56 (ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977).   עוד ביקשה המאשימה להשית על הנאשם פסילה לצמיתות כשהיא מציינת את החובה לפסול את רישיונו של הנאשם לפחות ל-10 שנים, משום שהנאשם הורשע בעשר השנים שקדמו לביצוע העבירה פעמיים נוספות (ביום 24/12/00 וביום 5/2/04), ועל כן יש להחיל על הנאשם את האמור בסעיף 40א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א- 1961 , לפיו:

"הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיפים 62(3), 64, 64א, 65(א)(2) או 67,או על עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, ובעשר השנים שקדמו למועד ביצוע אותה עבירה כבר הורשע לפחות פעמיים על אחת מהעבירות האמורות, דינו - נוסף על כל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה שלא תפחת מעשר שנים".

טיעוני הנאשם

הנאשם נשוי ואב לארבעה, מהנדס בנין במקצועו. לטענתו הסדנה שעבר בחודשים האחרונים בה למד שיש לכבד החוק השפיעה עליו לטובה.  עוד טען כי נאלץ לנהוג לפרנסתו בשל חובות כבדים ואיומים לחייו.

באת כוחו ביקשה שלא יוטל על הנאשם מאסר כלל ובית המשפט יאריך התנאי. כמו כן ביקשה שלא יושת על הנאשם עונש פסילה משמעותי, באשר פרנסתו מסתמכת על רישיונו ובכל מקרה ביקשה כי הפסילה שתוטל תוטל בחופף ליתר הפסילות שהוטלו על הנאשם.